הכרעת דין בתיק חע"מ 1464-08

בפתח הדברים אציין כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק, מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

1.      כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של העמדת רכבו במקום אסור, עבירה לפי סעיף 6(א)(1) לחוק עזר לבאר-שבע (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"א - 1991 [להלן: "חוק העזר"]. נטען בכתב האישום כי האיסור סומן באבני שפה צבועות "אדום-לבן" לסירוגין.

מדובר בעבירה מסוג של ברירת משפט, ולמעשה נרשמה במקור לנאשם הודעת קנס [שמספרה 44919348; להלן: "הודעת הקנס"], ולאחר שביקש להישפט, הוגש כתב האישום.

לקראת ישיבת המענה הציג הנאשם טענותיו בכתב וטען כי ביקש חומר חקירה אך סורב.

במענה שנתן הנאשם בכתב, הוא טען כי כתב אישום לקוי וכן כי תמונות המאשימה מזוייפות שכן הן הודפסו תוך זיוף ושינוי הצבעים.

לגופם של דברים, טען הנאשם כי העמיד רכבו במקום בו הצבע האדום לא היה ברור דיו וכי מדובר ב"מלכודת" שטומנת העירייה לציבור הנהגים.

בהחלטתו מיום 26.12.08 קבע המותב הקודם [כב' השופט אקסלרד] כי אין כל מניעה לתקן את הטעות במספר הזיהוי של הנאשם, שאין מחלוקת בדבר זהותו כמי שביקש להישפט. אשר לטעות בנוגע לתאריך רישום הדו"ח, הרי שטעות זו תוקנה בעת הגשת כתב האישום. לפיכך, נקבע התיק להוכחות.

2.      אציין, כי הנאשם הגיש מסמכים רבים ונקט בהליכים רבים כלפי המאשימה, בבקשות שונות לקבל מידע ותמונות, ואף אני הוריתי בשלב מסויים למאשימה למסור לידי הנאשם את הקבצים המקוריים של התמונות שצולמו, והנאשם אכן עשה בהם שימוש, כפי שיפורט להלן.

איני מוצא לנכון להתייחס למכלול הדברים שנטענו על ידי הנאשם בשלביו הראשוניים של ההליך, ואופן אמירת הדברים אינו ראוי להתייחסות [להבדיל מזכותו של הנאשם לקבלת המידע עצמו].

אציין עוד כי בהחלטתי מיום 12.7.2010, במסגרתה הוריתי על מסירת מידע לנאשם, לפי בקשתו, אישרתי למאשימה לתקן את כתב האישום על ידי הוספת העדים שיעידו על אותם מסמכים אותם הוריתי להעביר לנאשם.

הראיות:

3.      לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם העמיד את רכבו במקום ובשעה המתוארים בכתב האישום, דהיינו ביום 5.3.2007 בשעה 20:15 ברח' מקס נורדאו מול אולמי ארגמן בבאר-שבע. המחלוקת היתה האם המקום בו העמיד הנאשם את רכבו סומן בתמרור ברור של אבני שפה צבועות "אדום-לבן" לסירוגין, המהווים תמרור ד-15 שמשמעותו איסור חניה או העמדת רכב.

4.      בפתח דיון ההוכחות השיב הנאשם לשאלת בית המשפט, במענה נוסף, כי -

"אני מבהיר ומאשר שחניתי במקום ובשעה ובמועד המתוארים בכתב האישום, אך טענתי היא שהמקום לא סומן במועד הרלוונטי באבני שפה אדום - לבן אלא בלבן בלבד. האדום היה מוזנח והשחיר מצמיגים של מכוניות. אני ראיתי תמרור בכניסה לרחוב של מקום חניה מוסדר וידעתי שהגעתי לאחר השעה 19:00 ולא עניין אותי כלום, לא ראיתי אדום לבן. אני מעוניין להציג תמונות ואני טוען שהיו תמונות מזויפות."

5.      מטעם המאשימה העיד הפקח רושם הדו"ח, מר יצחק פרחי [להלן: "הפקח"], אשר העיד כי ערך את הדו"ח וצילם תמונות. הנאשם סירב להגשת התמונות על ידי המאשימה, והתעקש להציג את התמונות שהוא פיתח לצילומים שצילם הפקח. המאשימה הסכימה לכך ועל כן התמונות שהוגשו הן התמונות שצולמו על ידי הפקח ופותחו על ידי הנאשם [נ/1 ו- נ/2].

הפקח העיד כי רשם את הדו"ח כיוון שרכבו של הנאשם עמד בתחום "אדום-לבן" שהינו מקום אסור. הפקח העיד כי הוא עובד כבר כ- 15 שנים כפקח והוא מכיר את המקום ורשם שם בעבר לא מעט דו"חות, במיוחד בשעות הערב כשאנשים מגיעים לאירוע באולם האירועים הסמוך. הפקח העיד כי באותו ערב רשם במקום מספר דו"חות [פנקס הדו"חות המקורי הובא לבית המשפט והועמד לעיון הנאשם], וכי עשה כן על פי שיקול דעתו. עוד העיד הפקח כי בשעות היום עובדת במקום פקחית חניה אחרת וכי יתכן ונרשמו במקום דו"חות בשעות היום.

בשלב מסויים של חקירתו הנגדית לפקח, החל הנאשם לעשות לפקח "מבחני ראיה": הנאשם הציג לפקח קטעי צבעים שנלקחו מתוך התמונות שצילם הפקח וצילם הנאשם במקום וביקש מהפקח להגדיר את הצבעים של כל מקטע ומקטע. תכלית אותו "מבחן ראיה" היה להראות כי הצבע ה"אדום" שעל אבני השפה במקום בו העמיד הנאשם רכבו, אינו אדום אלא חום או שחור, וזאת ביחס למקום אחר סמוך שם אכן היו אבני השפה צבועות באדום ברור.

הנאשם ביקש להוכיח כי התמונה מטעה וכי החזר האור מהצילום "צובע" את הגוונים באדום, כפי שטען שניתן לראות על מכסה המנוע של הרכב שהוא לבן.

כאשר נשאל הפקח על ידי הנאשם האם יתכן כי אבני השפה, ממבט צד, הן שחורות, השיב הפקח כי "אבני השפה צבועות אדום - לבן" [פרוט' עמ' 12 ש' 14].